עשו, לוט, יצחק — מפות נשמה
כל דמות מקראית היא לא רק דמות היסטורית. היא מפה פסיכולוגית של תבנית נפשית שקיימת בכל אחד מאיתנו.
כאשר מנגנים את הפסוק "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" — הטעמים חושפים את מנגנון ההשלייה העצמית: כיצד אדם יכול לאהוב מה שמרחיק אותו מהאמת.
זהו ניתוח פסיכולוגי עמוק שאי-אפשר לקבל מאף פרשן קלאסי.